האם יש לכם זכות לקבוע שהיצירות שלכם לא תהיינה נגישות באינטרנט?
האם אפשר בכלל לשמור על זכויות היוצרים שלכם גם בעידן האינטרנט? 
הנה מקרה מאוד מעניין בנושא זכויות יוצרים, בו בית המשפט מגן דווקא על ה"סוכן" של זכויות היוצרים יותר מאשר על היוצר

אתר פסקדין פרסם ב 27.7.2014 (כתב:עו"ד גיא אבידן) כתבה שעל פיה אקו"מ רשאית למסור את זכויות השידור של שירים לרדיו אינטרנטי ללא קבלת אישור מהאמנים. עד כמה אפשרי לשמור על זכויות יוצרים בעידן בו ההפצה דרך רשת האינטרנט היא מהירה ומיידית? שלא כמו במקרה המתואר כאן, פעמים רבות קשה להוכיח שזכויות היוצרים שלכם נגנבו או נפגעו, ולכן כדאי להגיע לבית המשפט מצוידים בהוכחות קבילות.

מתוך הכתבה שפורסמה ב"פסקדין" (קישור לכתבה המלאה - בהמשך)

ב-2002 החלה "וואלה תקשורת" להפעיל את אתר המוזיקה "My Music". לצורך כך היא התקשרה בהסכם עם אקו"ם, שהעניקה לה רישיון גורף לשדר את היצירות השייכות לרפרטואר אקו"ם, תמורת תמלוגים. עם זאת, נקבע בהסכם, כי הרישיון לא יחול על שימוש במוזיקה למטרות פרסום.

בהמשך, נרקם שיתוף פעולה בהפעלת האתר בין "וואלה" והחברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, יצרנית "קוקה קולה". האתר נצבע בצבעי המותג והוכתר כ"אתר המוזיקה של קוקה קולה". בעקבות כך, פנתה אקו"ם ל"וואלה" וטענה ששיתוף הפעולה הוא בגדר "פרסומת" ומפר את ההסכם עמה. לאחר מו"מ, הגיעו השתיים להסכם פשרה לפיו "וואלה" תשלם לאקו"ם פיצויים בסך 40,000 דולר תמורת וויתור הדדי על טענות בנושא.

אלא שחברות מוסיקה בינלאומיות וישראליות וכן תרצה אריאל – אלמנתו של מאיר אריאל ז"ל - התנגדו להסכמה זו, והגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ע"ס 3.5 מיליון שקל נגד "וואלה", "קוקה קולה" ואקו"ם, בטענה שפגעו בזכויותיהן ב-18 שירים.

המחוזי קיבל את התביעה וקבע, בין היתר, שאקו"ם לא הייתה רשאית להסכים לשימוש פרסומי ביצירות במסגרת הסכם הפשרה. על החלטה זו הגישו "החברה המרכזית", "וואלה" ואקו"ם בקשות ערעור לבית המשפט העליון.

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורן של "קוקה קולה", "וואלה" ו"אקו"ם" וקבע, שאתר My Music, שפועל בחסות "קוקה קולה" לא הפר את זכויות האמנים. בכך, בוטל פסק דינו של המחוזי מ-2011 שקבע שאקו"ם לא הייתה רשאית להתיר לוואלה להשתמש במוסיקה לצרכי פרסומת.

מה דעתכם - האם אתם תומכים בפסק הדין או חולקים עליו?

לכתבה המלאה